יורם (אורטוריה)

"יורם" הוא שמה של אורטוריה לסופרן, טנור, בריטון, באס, מקהלה מעורבת ותזמורת סימפונית - אופוס 18 שכתב פאול בן-חיים. היא נכתבה בשנים 1932–1933 במינכן, בהשראת "ספר יורם" של המשורר הגרמני רודולף בורכארט, לאחר שבן חיים, אז "פרנקנבורגר", פוטר מתפקידו כמנהל מוזיקלי של האופרה של אאוגסבורג, ככל המוזיקאים היהודים שם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית הנאצים לשלטון סיכלה את השמעתה בגרמניה ולאחר שהמלחין עזב את מולדתו ועלה לארץ ישראל, נגנזה היצירה ונשכחה מלב עד שנת 1971. המוזיקולוג יהואש הירשברג, שחזר אותה שנה לישראל לאחר השלמת הדוקטורט בארצות הברית, נפגש עם בן חיים לקראת כתיבת ביוגרפיה של המלחין, מורו לשעבר, וקיבל ממנו, יחד עם שאר חומרים מגרמניה, גם את הפרטיטורה של האורטוריה "יורם"^[1].

בשנת 1979 זכתה האורטוריה לביצוע חלקי ובלתי מספק בישראל. בין המבצעים נמנה הטנור ניקולא תג'ר. האורטוריה נזנחה שוב עד לשנת 2008, אז התוודע פרופסור (אמריטוס) הירשברג במינכן אל ד"ר תיאה ויניו, חברה במקהלת המוטטים של מינכן והיא שכנעה את מנצח המקהלה, הייקו זימנס, לבצע את האורטוריה. ב-8 בנובמבר 2008 בוצעה לראשונה האורטוריה במלואה באולם הפילהרמוניה של מינכן, לציון 70 שנה לאירועי ליל הבדולח. ב-12 ביוני 2010 חזר אותו הרכב וביצע את האורטוריה בדרזדן ולמחרת, בנירנברג^[2].

ב"מיזם מלחין השנה" של המכון למוזיקה ישראלית, בניהול ד"ר מיכאל וולפה, נבחר פאול בן-חיים ל"מלחין השנה תשע"ב". בין שאר יצירותיו בוצעה האורטוריה "יורם" ב-3 באפריל 2012 באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב. הזמרים היו אז קתרינה פרסיקה, סופרן (איזבל), קרסטן זיס, טנור (המספר), ברנד ולנטין, בריטון (יורם) ומוקלוש סבנסטיין, בס (פנחס). הייקו זימנס ניצח על מקהלת המוטטים של מינכן ועל התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

הלברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודולף בורכארט, שעל פי "ספר יורם" שלו חיבר פאול בן-חיים את האורטוריה, נולד בשנת 1877 בקניגסברג, למשפחה פרוטסטנטית ממוצא יהודי. בורכארט, וכמוהו גם הוגו פון הופמנסטאל, שמו להם למטרה להביא לאיחוד רוחני של האומה הגרמנית כדי לגבש את האינדיבידואליות הגרמנית באמצעות פתיחתה למורשת אירופית כוללת. בורכארט נשאר בגרמניה לאחר עליית היטלר עד שנאלץ להימלט ממנה בשנת 1944. בן חיים, אז פאול פרנקנבורגר, כתב אליו בשנת 1932 סמוך להשלמת האורטוריה ובורכארט ענה לו במכתב מן ה-30 בספטמבר 1932:

בשמחה שמעתי על המבנה הגדול אשר ברצונך לבנות - או אשר כבר נבנה - על פי הסקיצה הצנועה של עבודה ישנה שלי. יהיה זה כבוד שאינני ראוי לו.

— תוכניית קונצרט מיום 3 באפריל 2012, העונה הראשונה של חג המוזיקה הישראלית, בניהול מיכאל וולפה

פרנקנבורגר, בניגוד לבורכארט, מצא דרך פשרה לקיום יהודי בסביבה גרמנית. ב"יורם" ראה סינתזה של יהדות ונצרות, הבאה לביטוי בתוכן האורטוריה^[3].

הספר מבוסס על ספר איוב, כתוב במתכונת של אבנגליון ושפתו גרמנית לותרנית נמלצת. האורטוריה מסתמכת על הספר אך מהווה פירוש אופטימי שלו, המנותק מעולמו המסובך של המשורר. יורם נופל קורבן לשרשרת אסונות בדומה לאיוב, אם כי בניגוד לו, האסון הראשון שאלוהים ממיט עליו הוא עקרות איזבל, אשתו האהובה והמסורה של יורם, שבעטיה הם חשוכי בנים. יורם נופל בידי שודדי דרכים, נמכר לעבד ומנותק מאשתו ומביתו. אלוהים שם לאל את נסיונותיו ליצור קשר עם אשתו ורק עם מות אדוניו הכשדי הוא משוחרר מן השיעבוד ושב לביתו, שם מתברר לו שאשתו, שבה ראה תמיד מופת לצניעות, נאמנות וטוהר מידות הייתה בהיעדרו לזונה ומתכחשת לו. יורם ההמום והמוכה בא חשבון עם אלוהים על העוול שנעשה לו ותובע ממנו להצביע לפניו על חטאו אשר חטא ולהצדיק לפניו את כל מעשי הזוועה שעולל לו ולאנשיו, כדי שיוכל למות בשלוות נפש^[3].

אלוהים ניחם על מעשיו ושולח מלאך לרצות ולהרגיע את יורם, אך זה ממאן להינחם ורק לאחר טענתו השלישית כנגד אלוהים, כאשר הוא מצפה לבוא המלאך ולתשובת אלוהים, מסתנוורות עיניו בנוגה אש גדול והוא איננו רואה את אשתו, שבאה אליו לפייסו. השניים מתאחדים מחדש בחסות ארבעה מלאכים, שאלוהים שולח לסוכך עליהם. בנקודה זו נבדל סיפור המעשה של האורטוריה מן המקור של "ספר יורם" - בורכארט בחר להמית את הזוג, שחזר והתפייס, בפגיעת ברק מיד אלוהים, ואילו באורטוריה אלוהים סומך את ידו על הפיוס ואף מברך אותם בפרי בטן, שאליו ייחלו כל חייהם. התינוק לבן השיער שנולד להם הוא המשיח, שאלוהים מדבר אליו כדבר איש אל אחיו והוא נועד להושיע את האנושות^[3].

המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן חיים כתב את האורטוריה על פי הדגם ההיסטורי של הפסיון הלותרני של באך. זמר הטנור ממלא את תפקיד המספר, ה"אוונגליסט", אך הוא חולק תפקיד זה עם המקהלה, כאשר נדרשת הבעה חזקה במיוחד. שאר הסולנים ממלאים תפקידים דרמטיים - הבריטון בתפקיד יורם, הסופרן בתפקיד איזבל והבס בתפקיד פנחס, אביו של יורם, אך הם משתתפים גם בפרקי אריות בתפקידים אחרים. האורטוריה בנויה בשלושה חלקים על פי המהלך הדרמטי של העלילה, וכל חלק מסתיים בפרק פינאלה גדול^[3].

מוטיב שמקורו בפרקי תהילים בהמזמור הגרגוריאני, בפי המקהלה, שולט בחלק הראשון ומקבל משמעות של מוטיב מנחה כשהוא חוזר ומופיע בנקודות מפתח בחלק השני והשלישי של היצירה: כשיורם חוזר אל איזבל ומגלה לה את זהותו, בתנחומי המלאך ליורם לאחר התרסתו כנגד אלוהים ובסיום, כשיורם מוסר את נכסיו והוא ואשתו יוצאים לשוב אל ארץ כשדים^[3].

החומר המוזיקלי של האורטוריה מערב סגנונות ותקופות שונים, מן הבארוק ועד המאה ה-20. ניכרים בה יסודות רומנטיים-אופראיים לצד יסודות מודאליים דמויי אורגנום במקהלה המתארת את מסעו הראשון של יורם ובמקהלה המתארת את הופעת המלאך לפני יורם. צירוף של סקונדה מוגדלת ועיטורים מסולסלים בסולו לקונטרבס מהווה בסיס להרמוניה ססגונית בווקאליזה (שירה בצלילים ללא מילים) למקהלת נשים.

שיאה של האורטוריה הוא בפרק הסיום, הנפתח בסולו לקרן אנגלית ונמשך במקהלה עם סופרן וטנור סולו^[3].